זגורי ואח' נ' "הפניקס הישראלי " חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

התובע 1 הינו צעיר, רווק, יליד 17.7.1986.

התובע 2 הינו צעיר, רווק במועד התאונה, יליד 12.12.1986.

התובעים נפגעו בתאונת דרכים שארעה ביום 4.4.2011 עת נהג התובע 1 ברכב והתובע 2 ישב כנוסע לצדו.

התובעים צרפו לראיותיהם מסמכים המתעדים את הנזק שנגרם לרכב, אשר בגינם הוכרז על ידי משרד התחבורה/רשות הרישוי, בהסתמך על דו"ח שמאי, כ"אובדן כללי".

לאחר התאונה פונה התובע 1 באמבולנס לחדר מיון. בדו"ח הפינוי צוין כי מתלונן על כאבים בצוואר, חזה, אגן, גפיים תחתונות. גם התובע 2 מציין בתצהירו, כי פונה מהמקום באמצעות אמבולנס.

התובעים נבדקו בחדר מיון ושוחררו להמשך מעקב וטיפול רפואי בקופת החולים. בהמשך, נבדקו התובעים על ידי רופאים בקופת החולים, ולתובע 1 נערכו גם בדיקות שונות. לתובעים נרשמו ימי מחלה, לתקופות שונות, אשר במהלכם נעדרו מעבודתם.

כמו כן, התובעים ביצעו טיפולים פיזיוטרפיים. התובע 1 עבר גם טיפולים של ריפוי בעיסוק.

לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בתאונת דרכים, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים") וכי על הנתבעת, מבטחת הרכב, החובה לפצות את התובעים על נזקיהם בגין התאונה. עוד יצוין, כי התאונה אינה תאונת עבודה.

התובעים לא טענו לקיומה של נכות רפואית בגין פגיעתם בתאונה ועל כן לא מונה על ידי בית המשפט מומח הרפואי.

התובעים הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו בחקירה נגדית על האמור בתצהיריהם.

בתום הדיון שנערך היום, סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם.

הפסדי שכר

התובע 1 עבד במועדים הרלבנטיים בחברת "פלאפון".

לתצהירו של התובע 1 צורפו אישורי מחלה שנרשמו על ידי רופאי קופת חולים. ביום 6.4.11 נרשמו לתובע ימי מחלה מיום 5.4.2011 עד ליום 14.4.2011. ביום 15.4.2011 נרשמו לתובע ימי מחלה מיום 15.4.2011 עד ליום 2.4.2011. ביום 26.4.2011 נרשמו לתובע ימי מחלה מיום 26.4.2011 עד ליום 7.5.2011. ביום 8.5.2011 נרשמו לתובע ימי מחלה מיום 8.5.2011 עד ליום 31.5.2011.

מתדפיסי נוכחות של התובע 1 עולה, כי התובע 1 אכן נעדר מעבודתו במהלך תקופת ימי המחלה.

גם בהעדר חוות דעת של מומחה רפואי, יש בידי בית המשפט לבחון את ההצדקה להיעדרות התובע מעבודתו, וזאת על יסוד בחינת המסמכים הרפואיים, לרבות האישורים בדבר ימי מחלה. במקרה זה, האישורים הראשונים לימי מחלה ניתנו על ידי רופא משפחה. עם זאת, באותה תקופה, התובע היה כבר במעקב גם אצל רופא אורטופד, ומתוך המסמכים הרפואיים עולה, כי באותה עת נמצאו על ידי האורטופד מגבלות בתנועות סיבוב לצדדים ובתנועות כיפוף. במיפוי עצמות שנערך לתובע ביום 13.5.2011 נמצאה קליטה מוגברת בצלעות ובאיזור כף יד ימין. הקליטות המוגברות ככל הנראה על רקע טרואמה. אישור נוסף לימי מחלה ניתן לתובע על ידי אורטופד, אשר בדק את התובע באותו מועד, ועל יסוד זאת קבע את פרק הזמן לאי כושר. יצוין, כי התובע 1 המשיך להיות במעקב אצל אורטופד, אך בביקוריו בנוספים לא נרשמו לו ימי מחלה, אף אם הופנה לבדיקות ולקבלת טיפולי פיזיוטרפיה וכן ריפוי בעיסוק.

בחינת החומר המצוי בתיק, לרבות אישורי אי כושר ויתר המסמים הרפואיים, מלמדת כי יש לאשר את הפסדי השכר שנגרמו לתובע בתקופת היעדרותו מעבודה.

בשלושת החודשים האחרונים קודם לתאונה (חודשים 1-3/2011) השתכר התובע את הסכומים הבאים, לאחר ניכוי מס הכנסה:

חודש 1/2011 סך של 6,638 ₪ בניכוי מס הכנסה בסך 237 ₪: סך 6,401 ₪.